החלטה בתיק פש"ר 8444-12-09

מונחת בפניי בקשתו של המנהל המיוחד לנכסי החייב אברמוב ישראל (להלן: "החייב"), להורות לחייב לשאת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בצירוף ריבית והצמדה ובסה"כ 10,526 ש"ח כפי שנפסקו לחובתו בפסק דין מיום 22.3.11 בה.פ. 27301-03-10 בבימ"ש המחוזי מחוז מרכז על ידי כבוד השופט יעקב אברהם (להלן: "התובענה")

המנהל המיוחד הגיש הבקשה דנא עקב דרישתו של המשיב בתובענה (להלן: "המשיב") כי המנהל המיוחד ישלם לו את ההוצאות הנ"ל מתוך קופת הכינוס של החייב.

החייב אינו מתנגד לתשלום ההוצאות על ידו,  אולם מבקש את פריסת התשלום כך שישלם למשיב מדי חודש 500 ש"ח עד לכיסוי החוב.

המשיב מתנגד להטלת ההוצאות על החייב במקום על קופת הכינוס. לטענת המשיב יש בדבר כדי לגרום לו לעוול נוכח היותו של החייב פושט רגל אשר יכולתו לשלם את הסכום שנפסק ענגדו אינן ברורות.

כמו כן טוען המשיב כי לאור העובדה שניהול התובענה אושר על ידי המנהל המיוחד וכי המנהל המיוחד התחייב מפורשות לשלם את סכום ההוצאות מתוך קופת הכינוס, יש לשלם לו את הכספים מתוך קופת הכינוס ללא דיחוי.

עיינתי בעמדות הצדדים ולהלן החלטתי:

לאור הדין החל אין מקום לחייב את קופת הכינוס בתשלום החוב נשוא הבקשה.

המדובר בחוב שהתגבש לאחר שניתן צו כינוס כנגד החייב ולפיכך אינו חוב בר תביעה במסגרת הליכי הכינוס. אין חולק בענייננו כי המשיב ידע אודות הליכי הכינוס של החייב.

טענתו של המשיב כי בהשתת ההוצאות על החייב במקום על קופת הכינוס יש כדי לגרום לו עוול מתעלמת כליל מן העוול שיגרם לנושיו של החייב אשר מצויים בהליך הקולקטיבי של כינוס נכסים לגביית החובות שהחייב חב להם מזה תקופות ארוכות בהרבה מן התקופה בה ממתין המשיב לתשלום ההוצאות שנפסקו לטובתו בתובענה.

לית מאן דפליג כי המשיב זכאי לקבל את הכספים שנפסקו לו אולם אין ליתן לו מזור על חשבונם של נושים אחרים.

זאת ועוד, לטענת המשיב, המנהל המיוחד התחייב מפורשות לשלם את סכום ההוצאות מתוך קופת הכינוס; יש לציין כי טענה זו הועלתה בעלמא מבלי שנתמכה בתצהיר או באסמכתא לביסוסה אולם, מתגובתו של המנהל המיוחד אשר התבקש להגיב על תגובת המשיב נראה כי המנהל המיוחד אינו חולק על זאת ואף סבור כי יש להורות על תשלום החוב מקופת הכינוס כאשר החייב ישפה את קופת הכינוס בתשלומים כפי שביקש.

חרף עמדה זו של המנהל המיוחד אני מוצאת לקבל את עמדתו של כונס הנכסים הרשמי נוכח העובדה כי החייב פתח בהליך לאחר מתן צו הכינוס ומבלי לקבל את אישורו של בית המשפט.

ככל שהצדדים לתובענה (החייב, המנהל המיוחד והמשיב) הגיעו להסכמות בעניין תשלום הוצאות במסגרת התובענה, הרי שהסכמות אלו לא הונחו בפני בית המשפט קל וחומר קיבלו את אישורו.

לאור האמור בעמדת הכנ"ר בהתייחסו לבקשת החייב לממן את בדיקת תביעות החוב שהוגשו נגדו נראה אמנם כי אין מקום לדרישתו לפריסת תשלומים וכי על החייב לשלם למשיב את סכום ההוצאות כמבוקש.

סוף דבר, דין הבקשה להתקבל באופן שתשלום החוב למשיב מושת על החייב והוא ישלמו בתוך 45 יום ממועד החלטה זו. ככל שלא יבוצע התשלום נשמרת למשיב הזכות לעתור לבית המשפט לקבלת סעד מתאים.                

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום,  ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: